על האשמה
4 ביוני 2015
צולה את עצמך
שוב המיטה הפכה לגריל
חמש דקות לכל צד
הופך, ועוד תסכול מגריל
כי זה לא סילון של אש
אין אף נושא אחד מוביל
זה פחמים ורשיפות
ישן, חדש - הכל קביל
מה יהיה? מה עכשיו?
גחלים לוחשות.
כך המיצים לאט נוזלים
מתדלקים עוד להבות
עוד נתח דק מעט משחיר,
נחתוך איתו כמה תקוות.
מתחיל לתהות מתי זה די
אתה מוכן כבר מבפנים
וכל שכבת ורוד יפה
הפכה קשה עם השנים
מה יהיה? מה עכשיו?
גחלים לוחשות.
תופס, מרים את עצמך
נפצע מעט מהצבתים
אך לבסוף אתה יורד
מהפסים הלוהטים
נרדם וקם, אט מתקרר.
מבין ואז, קצת מתחלחל
לא משנה כמה נשרף
אתה בישלת - אתה אוכל.