אני לא הנהג

אני חי על הקו,
במסלול שמורכב
תחנות החלפה וביניים.

בין קירות המתכת
דמיינתי סלון.
שוב אצוד לי כורסא
שעל יד החלון.

הוא משרה יציבות,
קצה האופק הנע,
משכך קצת כאב,
ואינו ממונע.

אני חי על הקו,
במסלול שמורכב
תחנות החלפה וביניים.

מכותר אנשים,
כל אחד עם עצמו,
מְשַׂחֵק ניחושים -
"מהיכן ומה שמו?"

מתבונן בפנים,
מביטות חזרה,
העיניים בורחות
מתנתקות במהרה.

אני חי על הקו,
במסלול שמורכב
תחנות החלפה וביניים.

הקריין מדקלם,
וחוזה עתידות.
עוד מעט מגיעים,
הערה על כבודות.

יש מיטות בקצה,
לפעמים זה עוזר,
להפסיק להבחין
בין הולך לחוזר.

אני חי על הקו,
במסלול שמורכב
למלא ציפיות, ובינתיים.

© 2014 כל הזכויות על האתר והחומרים שמופיעים בו שמורות לגל רביב.