אורות הכביש

עובר עוד רמזור,
בדרך הלאה.
אורות הכביש חולפים אט על פניי.

ממשיך וממשיך,
בלי שום יעד.
אספלט וגלגלים בפעולה.

פונה
  ימינה ואז שמאלה,
  וימינה ואז שמאלה.

עוצם מעט עיניים.
לוקח נשימה.
שומע צופרות וציפורים.

מושיט ידיי אחורה.
הרגל ברצפה.
שישים, תשעים, ומאה ארבעים.

סוטה
  ימינה ואז שמאלה,
  וימינה ואז שמאלה.

כששלפו אותו בסוף,
מתוך ההריסות,
התאספו והתלחשו ההמונים.

ואמרו בחדשות,
שהוא אמנם אידיוט -
אבל עשה את זה בגלל הסקרנים.

© 2014 כל הזכויות על האתר והחומרים שמופיעים בו שמורות לגל רביב.