עוד נזיפה

הוא אמר שאיני
מחייך מספיק.
או יותר מדי -
לא הקשבתי

רק רציתי להשליך
את השולחן מהחלון.

הוא הוסיף גם על זאת
בעיה של גישה,
שבסוף יום פוגעת
רק בי.

רק רציתי לעמוד
ולהוציא את הגרון.

אז זרק בצרורות
טענות אמינות
על מוסר, עקרונות,
ועוד משהו.

רק רציתי כבר לקום
ולעזוב את המקום.

בעודי כבר ערוך
להגיש לו חיוך,
הוא הרגיע שאין בכך צורך.

הרי שנינו יודעים
את ערכן של מילים,
וקבעו לו פגישה בשלוש.

© 2014 כל הזכויות על האתר והחומרים שמופיעים בו שמורות לגל רביב.