נו, מילא

הוא שורף.
החור הענק שבאמצע הבטן.
הוא דולף
רגשות ישנים.

אבל טוב.
הרי סך הכל זה לגמרי בסדר.
נסתדר.
דברים משתנים.

האמת שטוב לי.
באמת שטוב לי.
ככה הייתי אומר.

לא נורא.
עברה גם תקופה מסויימת של אבל.
נמשכה
איזה כמה ימים.

שיר כאב
עובר לידי, וממשיך עוד ללכת.
אז שקט –
כמו מטוס שממריא.

האמת שטוב לי.
באמת שטוב לי.
ככה הייתי אומר.

זה קרה.
היה ונגמר ואין טעם בעצם
לחטט
בפצעים ישנים.

ככה הייתי אומר.

© 2014 כל הזכויות על האתר והחומרים שמופיעים בו שמורות לגל רביב.