זה נגמר.

בכתר מלכות של זהב שחור,
יושב על גדר וחותך שמיים.
עומד למטה, כאב בלי דור,
עת אתה מתרחק על המים.

אמנם, אחרים, זאת אמרו טוב יותר –
עכשיו נשארנו, לבד כאן בקן.
אך מי שעזב, לעולם ישאר -
בשבת שיר ישן יתנגן.

אדונים הולכים לדבר רבות.
מצעד גמדים רגשני משונה.
יהיו תשדירים, יקימו במות,
שבטח היית שונא.

© 2014 כל הזכויות על האתר והחומרים שמופיעים בו שמורות לגל רביב.