במעלה גבעה

עוד לא זרחה
וכל הכפר,
המשפחה,
עומדים שם.

צפופים סביב
ומחכים.
בול עץ מרהיב
ממתין כבר.

חייב למשוך,
למשוך להרים.

אחד צועק
חזק יותר!
שני דוחק
קדימה!

רק אצבעות
לי יש – עשרים
דרכן שבבים
מתפוררים.

חייב למשוך
למשוך להרים

ולחישה,
במעט היסוס,
תרמוז בקול
קשה, רמוס:

בקרב שלך
מולך, תמיד
ברור אחד
מכם יפסיד.

© 2014 כל הזכויות על האתר והחומרים שמופיעים בו שמורות לגל רביב.