קיץ

בתוך תנור
שלא משאיר לנשום.
אליו שואב
כוחות לזוז מהמקום.

בין הדמעות
אדי אבק רותחים.
ללא תנועה
בתוך אגלי זיעה צפים.

רק מחכה
שזעם יעבור,
שיתקרר.
מטר את השרב ישבור.

תחת חמה
החמה,
הכל נהיר נהיה.

אז הכאב
טורח להסביר,
איך כל שנה,
דווקא עכשיו שנתי מדיר.

"את המשקל
סוחב אתה תמיד.
אבל החום –
הוא עוד על המשא מכביד."

תחת חמה
החמה,
הכל נהיר נהיה.

© 2014 כל הזכויות על האתר והחומרים שמופיעים בו שמורות לגל רביב.