תחנות

האצבעות סגולות-כחולות.
בדיקה מראה: אני עוד חי.
כיתוב של חיילים על קיר
שואל אותי מתי
זה יגמר?

הרבה אורות עפים, חולפים,
ללא הפסק דרך עיניי.
עוד אוטובוס עובר מולי.
אני חושב אולי -
הוא לא עוצר.

עולה התהייה פתאום,
אולי היה כדאי
לקחת את הקו ההוא,
שבא כבר עד אליי.
ושאל אותי לאן
אני צריך.

מונית שירות עוצרת לי,
ומציעה עצמה כשי.
אך בתשלום סמלי,
ונוח בוודאי.
אני הולך.

עכשיו ממשיך ברגל.
השעה עודה סבירה.
לא ייתכן שאין קוים עוד.
מחפש עוד תחנה.

© 2014 כל הזכויות על האתר והחומרים שמופיעים בו שמורות לגל רביב.