רעל

הרעל נצבר בין הריאות.
שם מתבשל עם אחיו.
מפעם לפעם יגיע חדש,
יתוסף ויהיו כאחד.

יחד יכבוש שטחים נוספים,
מבטן ועד העיניים.
בהוד ושגשוג, תחיה החיה.
בשקט, כי אין מפריעים.

שישמעו כולם,
שרק לא לסבול,
את הנטל של להסתיר.

הרי התיבה כל כך שברירית
צודק הוא הפחד לגעת.
מה יהיה אם תיפרץ,
וסבל תגרום לפותחה?

נסיונות עתיים בשפן זר,
עליו תישפך הקלחת.
כך אם יברח, או תימס פרוותו,
הנזק יהיה עוד קטן.

שישמעו כולם,
שרק לא לסבול,
את הנטל של להסתיר.

אך אם תחולק אותה מבחנה
של חומר שחור ורותח
בין נבחרים שממנה ישתו -
בסוף תישאר היא ריקה.

כך ישאר בין הריאות
מקום מרווח ופתוח.
שלימים אולי יאפשר,
לגימת מרקחות אחרים.

© 2014 כל הזכויות על האתר והחומרים שמופיעים בו שמורות לגל רביב.