גיוס משוגעים

בשחרורי מבית משוגעים,
יצאתי לחברה.
אוחז קופסא ריקה,
צעדתי אל העיירה.

שלוש שנים ביליתי,
עמוק שם בסגורה,
והיא הייתה לי בית
בכפייה.

לקחו אותי בכוח,
בבוקר, מביתי.
שניים בחלוק,
לבן וסמכותי.

אחרי כמעט חודשיים
של מאבק תמידי,
תפסני סכיזופרן אחד,
אמר לי: "שמע, ילדי,

אם כולם מטורפים -
אז למה לא אתה?
אז למה לא אני?
אז למה לא אתה?

הרי כשסובביך,
כולם מסוממים,
אובד מהר הטעם
לשמור על החושים."

אז שמתי את ההגיון
בתוך קופסא קטנה,
מתוך תקווה, שיום אחד,
אחזור ואפתחה.

וכאשר מוניתי
לראש המחלקה,
לעצמי הסברתי,
שזוהי התרופה.

בעוד אני לוקח
מביתם, את התמימים,
אז להם אמרתי,
את אותם דברים:

"אם כולם מטורפים -
אז למה לא אתה?
אז למה לא אני?
אז למה לא אתה?"

בשחרורי מבית משוגעים,
יצאתי לחברה.
אוחז קופסא ריקה,
צעדתי אל העיירה.

© 2014 כל הזכויות על האתר והחומרים שמופיעים בו שמורות לגל רביב.