בדרך לים

שורות שורות הם הלכו,
בדרך אל הים.
הם אמרו שפלאות
יחכו להם שם.

ואני הצטרפתי
אל הדוהרים.
לראות את אותם
סיפורים מדהימים.

שאל אז אחד,
צנום ויחף,
לאן זה אצעד?
עניתי: "לים! בוא הצטרף!"

לקח תרמילו,
תפס מקומו, אחריי
בטור האחיד, הארוך.

לפתע פתאום,
שעות אחרי,
החל הילד לרעום ולצעוק.
השאר לי סימנו:
"שישתוק, שישתוק"

הוא צעק מתלהט,
שרואה מרחוק,
שעדרנו שועט,
לעברו של מצוק.

ענינו לו יחד:
"יודעים שהוא שם.
כי מיד אחריו –
זה הים."

© 2014 כל הזכויות על האתר והחומרים שמופיעים בו שמורות לגל רביב.